התפיסה כי שלוות חייו של אדם הינה בעלת חשיבות רבה, הביאה לחקיקת החוק למניעת הטרדה מאיימת, המגן מפני פגיעה באמצעות יצירת קשר, נקיטת איומים, הטרדה, בילוש ומעקב, כפייה אובססיבית של קשר, פגיעה ברכושו של אדם, בשמו הטוב או בחופש התנועה שלו.
ראוי לציין כי מטרת החוק היא הגנה מפני פגיעה בשלוות חייו של אדם, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, כך שהרשימה אינה סגורה ובכל מצב בו אדם חש כי שלוות חייו מופרת ע"י אדם אחר, מומלץ להיוועץ בעורך דין.
הליך הגשת הבקשה הינו בעל חשיבות רבה, שכן בית המשפט נדרש להטיל הגבלות על אדם וזאת מבלי להכריע האם אכן עשה את המעשים המיוחסים לו, במקרים רבים אותם "מעשים מיוחסים" אשר הצטברו בגינן ראיות היכולות להוביל להרשעה מגיעים לבית המשפט, הן ע"י הפרקליטות אשר מגישה כתבי אישום בגין עבירות פליליות כגון: תקיפה,הטרדה, איומים, אלימות במשפחה, או ע"י תביעות אזרחיות כדוגמת היזק לרכוש, לשון הרע וכדומה.
כאמור, הליך הגשת הבקשה הינו בעל חשיבות רבה וראוי שיבוצע ע"י עורך דין בעל ניסיון בתחום ובעל הבנה למצב הלקוח שבמרבית המקרים הינו קורבן לעבירות שונות.
התחנה הראשונה בהליך הבקשה למניעת הטרדה מאיימת הינה תחנת המשטרה, בה תוגש תלונה אודות המעשים המיוחסים.
סמכות המשטרה (הרשות האוכפת) היא לתת צו הרחקה למשך זמן מקסימלי של 30 יום.
בכל מקרה נוסף של הטרדה יש להגיש תלונה (נוספת) בתחנת המשטרה.
ראשית כל תפקיד עורך הדין הוא להיות אוזן קשבת למצוקת הנפגע, בשלב הבא יבחן עורך הדין את סיכויי הגשת הבקשה תוך בחינת חומר הראיות הקיים בשלב הזה.
הבקשה מוגשת לבית משפט השלום, לאחר קבלת הבקשה ינתן סעד זמני למשך 7 ימים שלאחריהם יתקיים דיון במעמד הצדדים (הפוגע והנפגע).
בסמכות בית משפט השלום ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת לפרק זמן של שישה חודשים, אותם ניתן להאריך בהגשת בקשת הארכה למשך שישה חודשים נוספים, במקרים מיוחדים ניתן להאריך את הצו לתקופה של שנתיים.
יוני מלכי שיווק ופרסום | משרד פרסום דיגיטלי
